תרופות נוגדות דיכאון – התפכחות הפסיכיאטריה


המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו.
(ציטוטים מהמאמר מופיעים באותיות בצבע שחור)

אבחון טיפול ותיוג לקויים במצבי דיכאון
דיכאון בפסיכיאטריה הוא מושג רחב, רחב מידי.
לא אשכח אדם שהיה אצלי בטיפול שללא סיבה הנראית לעין סבל ממועקה קשה …בשארית כוחותיו היה קם ממיטתו … מסתובב בין בניינים גבוהים .. בתקוה למצוא אחד עם גישה לגג ממנו יוכל לקפוץ אל מותו המיוחל.
אני זוכר גם את הבחורה הצעירה שחברה בגד בה עם חברתה. היא הגיבה בבכי, עצבנות וחוסר עניין בעיסוקיה. לא עלה בדעתה לשלוח יד בנפשה. ..
בשני המקרים האנשים אובחנו כסובלים מדיכאון, ובשני המקרים הוצע להם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אבל מה באמת היה משותף לשני המקרים? הסימפטומים היו שונים, הנסיבות בהן הופיע הדיכאון היו שונות, אפילו החוויה האישית הייתה שונה. רק האבחנה הייתה זהה וכתוצאה מכך גם הטיפול.

הטיפול התרופתי בדיכאון לא אפקטיבי
פסיכיאטרים רבים מתפכחים כיום לגבי מגבלות הטיפול התרופתי בדיכאון. הטיפול יועיל בקושי למחצית מהלוקים בו, וזה כמובן נתון מאכזב. כשלוקחים בחשבון שטיפול בפלסבו ("אינבו" בעברית, כגון כדורי דמה), יכול להשפיע לטובה בכשליש מהמקרים, התועלת של התרופות נמצאת שולית הרבה יותר ממה שאנחנו מקווים.

לתרופות נגד דיכאון מגוון תופעות לוואי
לתרופות נוגדות דיכאון יש מגוון השפעות לא רצויות. ולפעמים אף קושי להפסיק את הטיפול בהם. הרופא צריך לדבר על כך ברגישות, תוך התחשבות בכך שעצם הדיון על תופעות לוואי עלול להגביר את סיכויי הופעתן.
אחת מתופעות הלוואי הפחות הפחות מדוברות היא שהמטופל ישלה את עצמו שטיפל בבעיה ופתר אותה, מאחר והסבל פחת. בכך הוא יחמיץ לעשות חשבון נפש מעמיק יותר ולשנות את הטעון שינוי.

חברות התרופות עורכות קמפיינים לשינויים תרבותיים להגביר הצריכה לתרופות נגד דיכאון
תעשיית התרופות שחששה תחילה כי לא יאותרו מספיק חולים כדי להצדיק השקעה כלכלית בתרופות אלה, פעלה להעלאת המודעות לדיכאון בקרב מטפלים ומטופלים, ובכך להרחיב את שוק הצרכנים הפוטנציאלי. במקביל, ייתכן שהסיבולת לסבל בעולם המערבי ירדה, כך שהדכדוך על כל גווניו מאבד לגיטימציה (בשנים האחרונות פונים אלי קליינטים עם דיכאון, כשבפיהם התלונה שהם סובלים מ"חוסר איזון כימי במוח"). היום הגענו למצב שההגדרות הרשמיות לדיכאון רחבות מאוד, ובוודאי כוללות סוגים רבים ומגוונים של מצוקה נפשית.

למאמר המלא הקלק על התמונה…

תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהוקישורים:

נתניה – הזנחת חוסים בהוסטל לחולי נפש – תחקיר: "נפלו לידיים של בוארון"


הדיירים מסתובבים רעבים ברחובות ומקבצים נדבות | אחד מהם שסבל מכינים, רוסס בקוטל חרקים | העובדות נאלצות לחתום על חוזי העסקה לא חוקיים | המבנים מסוכנים מבחינה בטיחותית ותברואתית | ככה זה כשהוסטלים לחולי נפש, הנמצאים בפיקוח המדינה, מנוהלים ע"י שאול בוארון, חבר נרכז הליכוד שאין לו שום הכשרה – אבל יש לו קשרים במקומות הנכונים | בוארון: כל הטענות שקריות

תחקיר ידיעות אחרונות , מוסף לשבת – תחיה ברק – צילום: טל שחר , 23.04.2010

ברחובות נתניה התרגלו למראה החוסים מהוסטל 'זנגוויל', המיועד לחולי נפש, מסתובבים ברחובות בבגדים בלויים, פושטים יד, מתחננים לאכול. "הם מגיעים למכולת שלי לעתים קרובות מבקשים ממני ומהלקוחות כמה שקלים, מצרכים או סיגריות", אומר פנחס רבה, הבעלים של מינימרקט "תודה רבה. "אני לא אגיד 'לא' לאדם שמבקש ממני אוכל, כי הוא רעב". "החוסים באים לפה ואמרים לי 'אנחנו רעבים, אין לנו כסף' ", מעיד גם הבעלים של מכולת "פדלפון" הסמוכה להוסטל.

שרה (שם בדוי) שעבדה בהוסטל בעבר, לא מופתעת לשמוע את הדברים. היא הייתה שם וראתה במו עיניה את החוסים. "התנאים ב'זנגוויל' לא אנושיים" מספרת שרה. "ההוסטל מטונף ומוזנח. איפה שאפשר לחסוך חוסכים, ובעיקר החוסים מסתובבים שעות בחוץ ללא השגחה". …

… קרוב משפחה של חוסה אחר ב'חיי עזרא' מספר כי גם הוא נאלץ להוציא אותו מהמוסד. "כשבאתי לבקר תמיד ישבנו בחצר, כי בפנים הסריח משתן ומעשן סיגריות. לא פעם הוא היה מלוכלך ורטוב. נראה שלא ממש בדקו אם הוא אכל". …

לכתבת התחקיר המלאה הקלק על התמונה:

תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניה
תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניה

קישורים:

משרד "הרווחה" תל-אביב – הפקרת משפחה שמושלכת לרחוב


אמא יחידנית לשני נערים. נער אחד סובל מפיגור, מתגוררת מזה 20 שנה בבית בשכונת התקוה בתל אביב. האמא מאיימת כי אם יפגעו בילדיה, היא תתאבד.

האמא במצב קשה מאוד ראתה לפני 20 שנה בית נטוש, בלי דלתות, בלי חלונות, שנרקומנים הסתובבו בו, החליטה להתגורר בבית עם ילדיה וסידרה אותו בהתאם לצרכי הילדים. במשך 20 שנה לא נקטה עירית תל-אביב באמצעים נגד האמא וילדיה לפינויים מהדירה.

רשויות הסעד בתל-אביב ידעו כי האמא מתגוררת בבית זה.

האמא "מוכרת" לרשויות הסעד של עיריית תל-אביב.

ביום הפינוי של האמא ושני ילדיה מהבית על ידי כוחות משטרה מתוגברים, ביניהם יס"מ, הותקפה האמא באלימות ברוטאלית קשה על ידי שוטרים. לא נכח במקום אף עובד סוציאלי של מינהל לשכת הסעד בתל-אביב, ולמעשה משרד הסעד בתל-אביב, הפקיר את האמא וילדיה לגורלם, וחרץ דינם לגור ברחוב.

מדיניות משרד "הרווחה" המערכתית הנה כושלת ומפקירה את אזרחי המדינה במקום לסייע להם.

על עובדה אחד אי אפשר להתווכח, העובדת הסוציאלית אף על שידעה על הפינוי, לא טרחה להתייצב בעת גירושה של האמא וילדיה מביתם.

נערים אתיופים מסתובבים בגטאות בקהילה ללא הכוונה והדרכה, פקידי סעד לחוק הנוער רודפות אחרי הורים לקחת את ילדיהם מחזקתם בדרך משפילה מרוששת ומבזה, שיקולים זרים הוועדות החלטה ברשויות מקומיות, ביזוי דרי רחוב בתל אביב, אונס קבוצתי של נערה מטופלת שנים ברווחה בת"א, רדיפת קשישה ע"י פקידות עד ברווחה ת"א .. ועוד, ועתה, משפחה שלמה נזרקה לרחוב.

מדיניות לשכות הסעד במדינת ישראל, הוכיחו כי המדיניות שלהם הינה פירוק התא המשפחתי, תיוג משפחות וביזוים בפרהסיה, כמו גם התעמרות בעניים וקשישים חסרי ישע.

המהלכים של לשכות הסעד הינם אנטי יהודים, ודרדרו את הערכים במדינת ישראל לשפל המדרגה.

מוטי וינטר עו"ס, אחראי מדיניות משרד הרווחה "עם הפנים לקהילה"

נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילה


גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.
.

.
נוגדי חרדה הם למעשה בנזודיאזפינים אשר שמם שונה לנוגדי חרדה בשל השם הרע שיצא לבנזודיאזפינים עקב ההתמכרות של סמים אלו. היה דור שלם של עקרות בית שצרכו בנזודיאזפינים מסוג וואליום. תעשיית התרופות יצאה בשם חדש 'נוגדי חרדה'.

גוון מעידה כי השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. שלב קשה מאוד הוא שלב הנסיגה (גמילה) מהסם ובשלב זה הסבל עלול להיות פי 10 יותר קשה מאשר המצב לפני תחילת נטילת הסם.

גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

קישורים:

חולים מדווחים על תופעות לוואי בטיפול תרופתי פי 20 מהפסיכיאטרים המטפלים


המאמר:
Depression Medication: Patients Report 20 Times More Side Effects Than Recorded in Charts, Study Finds

מחקר: (20 אפריל 2010) – מחקר מבית החולים 'רוד איילנד' מראה כי חולים מדווחים על תופעות לוואי של תרופות לטיפול בדיכאון פי 20 יותר מאשר פסיכיאטרים דווחו. החוקרים ממליצים על שימוש בשאלון הערכה עצמית של מטופלים במחקרים קליניים כדי לשפר את ההכרה של תופעות לוואי. ממצאי המחקר פורסמו ב "Journal of Clinical Psychiatry", כרך 71, מס '4, זמין באינטרנט עכשיו לפני ההדפסה.

אחת הסיבות השכיחות ביותר להפסקת טיפול בתרופות דיכאון הוא תופעות לוואי שהחולים עלולים לחוות. הפסקה מוקדמת של התרופה קשורה גם לתוצאות טיפול לא אפקטיביות. במחקר האחרון של ד"ר מארק צימרמן, החוקר הראשי, מנהל הפסיכיאטריה אשפוז בבית החולים רוד איילנד, מציין כי למרות החשיבות הקלינית של איתור תופעות לוואי, מחקרים מעטים בחנו את נאותות הגילוי ושיטות התיעוד בשימוש בקרב המטפלים.

צימרמן וחבריו ביקשו מ- 300 מטופלים בטיפול מתמשך בדיכאון לדרג את תדירות 31 תופעות לוואי. ממצאים אלו נבדקו והושוו לתופעות לוואי מהמידע שנרשם על ידי הפסיכיאטרים המטפלים.

הממצאים מעידים כי מספר ממוצע של תופעות לוואי שדווחו על ידי מטופלים היה פי 20 גבוה יותר מאשר המספר שנרשם על ידי הפסיכיאטר המטפל. כאשר המטופלים דיווחו על תופעות הלוואי כ"לעתים קרובות מתרחש" או "מטריד מאוד" השיעור היה עדיין גבוה פי שתיים עד שלוש פעמים יותר מזה שדווח ע"י המטפלים.

צימרמן, שהוא גם פרופסור לפסיכיאטריה להתנהגות האנושית בבית ספר לרפואה 'אלפרט וורן' של אוניברסיטת בראון, אומר, "למרות החשיבות הרבה שיש לתופעות לוואי על הפסקת הטיפול התרופתי , יש עדויות כי רופאים לא יכולים לעשות עבודה יסודית ולאתר מידע לגבי נוכחותם של תופעות הלוואי. מחקר זה מצא כי רופאים לא מציינים תופעות לוואי שדיווחו המטופלים על שאלון תופעות לוואי .. "

קישורים:

  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). …
  • פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו"- מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה אובחן כסובל מתסמונת כפייתית – OCD – מכתב שחובה לכל אב ואם לקרוא אותו. .. 01.2010
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים
  • נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילה- גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים


סמים פסיכיאטריים = זבלד"ר דאגלס ג. סמית

אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד.

זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות).

אני לראשונה ויתרתי על כדורי הרגעה, לאחר מכן על תרופות נוגדות דיכאון, ולאחר מכן על כל התרופות הפסיכיאטריות. למדתי שיש כמה עקרונות כלליים אשר חלים על כל החומרים פסיכואקטיביים וטיפולים ביולוגיים.

עקרונות כלליים:

(1) "מחלות נפש" אפילו החמורות, הן יחסיות (הייתי אומר גם רוחנית). פסיכיאטריה, על ידי התמקדות כמעט בלעדית על ביולוגיה (טיפול תרופתי), עושה עצמה לא רלוונטית יותר ויותר.

(2) חומרים פסיכוטיים מספקים במקרה הטוב הקלה זמנית, אבל תמיד מחמירים את המצב בטווח הארוך. הם עושים דברים גרועים באופן ישיר (כימי) או בעקיפין על ידי הסחה מן הבעיות האמתיות.

(3) לכל החומרים הפסיכואקטיביים יש חזרה על הסימפטומים ובעיות הקשורות בנסיגה (גמילה). שיעור ה"שקיעה" באופן כללי, במהלך הנסיגה (גמילה) מתרופות פסיכיאטריות, חמור פי 10 יותר מאשר אם התרופה לא הייתה נלקחת.

(4) "לכל הטיפולים הפסיכיאטריים יש מכנה משותף בפעולתם – שיבוש תפקוד המוח הנורמלי" (ד"ר פיטר ברגן, מספרו "השבתת המוח בטיפולים פסיכיאטרים", שפרינגר פאב. ושות ', 1997, עמ' 3).
סמים פסיכיאטריים לעולם אינם משפרים חוסר איזון במוח. הם אף פעם לא משפרים את המוח. הם "עובדים" על ידי פגיעה במוח וריסון רגשות בדרכים שונות.

המחבר, ד"ר דאגלס ג 'סמית, בוגר אוניברסיטת אינדיאנה (1982 – Phi Beta Kappa) ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה (1986). סיים הכשרה בפסיכיאטריה בשנת 1990 מוסמך בפסיכיאטריה. קיבל הדרכה נוספת בפסיכואנליזה. כיום חי בג 'ונו שבאלסקה. במועצת המנהלים של האגודה הלאומית של זכויות הגנה ותמיכה והמרכז הבינלאומי לחקר פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.

קישורים:

עדויות קשות של ילדים "שסודרו" מחוץ לבית על ידי פקידת הסעד הארצית


עדויות קשות של ילדים ש"סודרו" מחוץ לבית על ידי  פקידת סעד ארצית

השדרנית כרמלה מנשה, רשת ב', מבטאת את כאבם של הילדים חסרי הישע שנאנסו, הוכו והושפלו על ידי מדריכים בפנימיות משרד הרווחה.

פברואר 2010 – חנה סלוצקי פקידת סעד ארצית לחוק הנוער טוענת כי ילדים שמוצאים מביתם ע"י פקידי הסעד לחוק הנוער "מסודרים" במסגרות השמה חוץ ביתית.

התוצאות בשטח מראות מציאות שונה לגמרי. הילדים חסרי אונים במקומות אלו ואין להם למי לפנות במצב של מצוקה. ילדים עוברים התעללות קשה, אונס, השפלות, אלימות ורשויות הרווחה שותקות.
 
רשויות הרווחה תופרות תיק לכל ילד ומשפחתו ומשתמשים בו להרוס את חיי הפרט והמשפחה באמצעות תיוגים, טיפולים בסמים פסיכיאטריים קשים, ודיכוי.
 
אמהות נורמטיביות, עובדות ומתפקדות, שיום אחד החליטה פקידת הסעד לקחת מהם את הילדים. יותר מ- 2000 ילדים הוציאו שרותי הרווחה מבתיהם שלא בהסכמת הוריהם במהלך שנה אחת.
 
במשך שנים הילדים שהוצאו ממשמורת הוריהם  נאנסו במוסדות הרווחה ואף אחד לא עשה דבר. היתה חקירת משטרה. המשטרה טייחה ולא חקרה את הפשעים. הסיפור הזה ראוי להחקר מחדש למרות שחלפו שנים. מדובר במקרה הזה סיפור על ילדה שנאנסה על ידי חוסים ומדריכים בפנימית משרד הרווחה.
 
הילדים היו קורבנות למדריכים אטומים שהתעללו בהם. ילדה אחת סיפרה שבמשך שנים היא ישנה עם השמיכה מעל הראש ולא ידעה מי יכנס לאנוס אותה: חוסה / מדריך או מנהל הפנימיה. ילדה בת 13 שנאנסה על ידי המדריך והרתה כתוצאה מכך. מנהלת הפנימיה האשימה את הילדה כי היא קיימה יחסי מין כשהיתה בביקור בביתה.
 

אקים דורשת ממשרד הרווחה לפטר את מנהל מעון "עין השלושה" ולמנות מנהל חלופי


http://www.akim.org.il/akim.Response.einhashlosha

אקים דורשת ממשרד הרווחה לפטר את מנהל מעון "עין השלושה" ולמנות מנהל חלופי

 

בעקבות חשיפת ההתנהלות הקשה במעון בתוכנית "שתולים", תיאבק אקים גם לשינוי מערכתי בכל המעונות בארץ, על מנת לנסות למנוע ככל הניתן מעשים קשים כאלו גם בעתיד. בין היתר אקים תדרוש הקטנת קבוצות אי שקטים, איסור שתי משמרות ברצף ועוד.

ביום חמישי ה-15/4/2010, שודרה תוכנית "שתולים" בה נחשפו מעשים קשים והתנהגויות בלתי ראויות על ידי מספר עובדים מצוות המעון.  חשיפת המעשים הקשים לעיניי המצלמה והידיעה כי הצילומים אלו ישודרו בערוץ 2 הביאו את משרד הרווחה לנקיטת אמצעים כלפי עובדי המעון. כתוצאה מכך פוטרו ארבעה עובדי המעון.

בדיונים פנימיים באקים הוחלט שלא להסתפק בכך ולדרוש טיפול בשורש הבעיה ובמניעים אשר גרמו לה. בהתאם לכך הוחלט כי אקים תדרוש שהאגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי  במשרד הרווחה יעביר את מנהל המעון הכושל מתפקידו ותמנה מנהל מקצועי במשרה מלאה שאינו הבעלים של המקום.

מעבר לטיפול הנקודתי במעון עין השלושה אקים, תאבק לשינוי מערכתי אשר ימנע ככל הניתן מעשים קשים כאלו גם בעתיד ביתר המעונות ברחבי הארץ. כיום מעמיד משרד הרווחה מטפל אחד שאמור לטפל ב8 אנשים עם פיגור שכלי הסובלים גם מהפרעות התנהגות (אי שקטים). אקים דורשת ממשרד הרווחה להקטין את קבוצות הטיפול באנשים עם פיגור שכלי בעלי הפרעות התנהגות כך שעל כל 4 אנשים יועמד מטפל אחד.

אקים קוראת למשרד הרווחה לתת בידי המטפלים, אשר עושים עבודת קודש יום יום ושעה שעה, כלים  מתאימים לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר. יש לתת למטפלים הכשרה מתאימה  לטפל באנשים עם פיגור שכלי ולתת להם מערך תומך אשר יעזור ויתמוך במטפלים עצמם ויאפשר להם ונטילציה מדי שבוע.

יתרה מכך, משרד הרווחה מאפשר למטפלים לעבוד משמרות כפולות כסידור עבודה קבוע. כיצד אדם יכול לעבוד במשך למעלה מ-8 שעות בעבודה עם אוכלוסיות אי שקטים כל כך סיזיפית וקשה מבלי שיאבד את סבלנותו? אקים דורשת, אפוא, ממשרד הרווחה והעומד בראשו להעמיד לרשות הדיירים במעונות מטפלים למשמרת אחת בלבד בכל פעם.

בימים אלו יוצאות דרישות אלה מאקים (כולל מוועד הורים ארצי למעונות פנימייה) למשרד.

התוכנית שיקפה צד אחד קשה מאד של התנהלות המעון ושל אוזלת ידו של המנהל אולם חשוב לנו לציין כי הכרתנו רבת השנים עם מעון "עין השלושה" , בקשר השוטף עם ועד הורי המעון, אנו מודעים לאוכלוסייה המורכבת הגרה במעון זה ועל צורכיהם הייחודיים. אנו גם רואים מקרוב את העשייה החינוכית הטובה המתקיימת במעון.

 

קישור:

התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה

 

מנהלת בית ספר בבית שמש מתנכלת לילדה בכתה א' בגלל מוצאה העדתי


מנהלת בית ספר בבית שמש מתנכלת לילדה בכיתה א' ולהוריה בגלל מוצאם העדתי

http://www.viddler.com/explore/israsocial/videos//

אפריל 2010 – ככה יעשה לילדה שמנהלת בית הספר אינה חפצה ביקרה.

מנהלת בית הספר אומרת חד משמעית: "הילדה לא רצויה. אני לא רוצה את הילדה. המורים לא רוצים את הילדה. הילדה תהיה מבודדת חברתית."

 המנהלת אומרת לאמא שהילדה תעבור סבל נוראי ובידוד חברתי איום אם האמא תשאיר את בתה בבית הספר, ומה יקרה לילדה אם האמא תתעקש להשאיר את הילדה בבית הספר. המנהלת אומרת: אף ילדה לא תתקרב אליה בהפסקות. אף ילדה לא תזמין אותה לביתה." המנהלת לא באה ואומרת לאמא שהיא תסייע לילדה, אלא אומרת לאמא, הילדה לא רצויה. המנהלת שואלת עוד את האמא: "איך את כאמא שולחת את הילדה שלך לבית הספר כשאת יודעת שאנחנו לא רוצים אותה כאן?"

במשרד החינוך מכירים את הסיפור הזה ואף שמעו את ההקלטה עם איומי המנהלת. ברם המנהלת עדיין מכהנת בתפקידה.

 זכויות הילד? זה טוב על הנייר. בפועל, החינוך של משרד החינוך ראוי לבחינה מחדש.
ילדה בת שש וחצי מבית שמש הייתה אמורה ככל בני גילה לעבור את חוויית כיתה א'.

אלא שכיתה א' לא תיזכר אצלה ואצל בני משפחתה כחוויה נעימה.

 מנהלת בית הספר מבצעת מסע הפחדה נגד הורי הילדה בשל מוצאם.
מסכת ההתנכלויות שעברה הילדה כוללות קליטה לבית הספר רק סמוך לחנוכה, וועד ההורים פתח בהשבתת מחאה בגלל שנכפה על בית הספר לקבלה, הילדה ישבה לבד בכיתה בשורה האחרונה, יום אחד ללא הודעה מוקדמת הועברה לכיתה אחרת על מנת שתמשיך לשבת לבד בשורה האחרונה.

 בפורים, לא קיבלה הילדה משלוח מנות וכו' וכו'. רק באמצעות הקלטות של האמא את מנהלת בית הספר, הצליחה לחשוף את האיומים וההתעללות שביתה עוברת בבית הספר.

התעללות בחוסים בקיבוץ עין השלושה


 הודעת גינוי על תגובתו המופקרת של השר בוז'י הרצוג – קריאה להדחת בוז'י הרצוג מתפקידו כשר הרווחה!

זהו מוסד סגור של נערים אוטיסטים הסובלים מפיגור קל – בינוני בקיבוץ עין השלושה.

  כבר בתחילת עבודתו מגלה יובל כי הילדים סובלים מיחס משפיל, מבזה ואלים מצידם של המדריכים בפנימיה.

  למרות שהתעללות במוסד זה נחשפה ופורסמה בעבר באמצעי התקשורת, (כאן בקישור הזה) משרד הסעד לא עשה דבר בנדון.

בהמשך מגלים אנשי צוות שעבדו בעבר בפנימיה שגם מנהל הפנימיה, הפסיכולוג אליאס בייסרמן, ידע על האלימות והתעלל בעצמו בחוסים.

  הנוף הפסטורלי בקיבוץ מטעה את הצופה מבחוץ.

 שר הרווחה בוז'י הרצוג  מנמק את התנהגות המדריכים המתעללים במילים: "זה לא בא מרוע".

כשהמדריך בנא, שובר מטאטא על הילד חסר הישע – זה לא מרוע.

 כשהמדריך בנא, מסרב לתת מים לילד צמא, דוחף את הילד בפראות על מנת לפגוע בו – זה לא מרוע.

 כשהמדריכה רינת, צורחת בהתקף מניה פסיכוטי על ילד אומלל, ומכה אותו מכות רצח – זה לא מרוע.

 כשמדריך שובר את הכתף ואת הזרוע של ילדה בת 13, ולא מדווח לאמא שלה – זה לא מרוע.

 כשילד עשה פיפי במכנסיים בלי כוונה, והמדריך אומר לו "אני אחתוך לך את הבולבול, תוריד את המכנסיים אני חותך לך אותו" – זה לא מרוע.

 כשהמדריך יוסי גילח 13 ראשים של ילדים באותו סכין גילוח – זה לא מרוע, ולא מרשלנות. אז מה אם ילד אחד חולה בהפטיטיס B. עכשיו כל ה- 13 חולים.

 על פי דברי בוז'י הרצוג, ההתעללות לא נובעת מרוע, כי אם מרצון להיטיב עם הילדים . . .

לדברי נחום עידו, מנהל האגף לטיפול באדם המפגר:  "אנחנו לא יכולים לדעת כל דבר. פעם בשבועיים – שלושה יש ביקור של נציג ממשרד הרווחה שמבקר והכל בסדר."

התיוג "חוסר שקט" מתיר את דמם של החוסים.

העובדה כי המנהל אליאס בייסרמן, ידע על ההתעללות של המדריכים בפנימיה בניהולו, ולא דיווח על כך למשטרה ולממונים עליו, הינה בניגוד לחוק – מדוע לא פוטר המנהל אליאס בייסרמן?

%d בלוגרים אהבו את זה: